רעש וריכוז

הנה בעיה שקיימת כמעט בכל מקום בארץ ובעולם הקשורה למאה הנוכחית: רעש, מכל מקום, מכל כיוון – כביש סמוך, ציפורים, צרצרים, שכנים שצועקים אחד על השנים או ששמים מוסיקה בקולי קולות, חבורת ערסים שמגיעים עם מוסיקה בפול ווליום באמצע הלילה, צלצולים מהבית ספר ממול, משאיות וכלי עבודה שעובדים בבניין לא רחוק.

בקיצור, השקט המיוחל שאנחנו כה זקוקים לו על מנת לעשות עבודה או משהו שאנחנו רוצים – לא קיים ואם חשבתם לעבור דירה ובכך לפתור את הבעיה – הפתרון לא כל כך יעזור כי גם שם יש רעשים, רעשים שונים אך עדיין רעשים.

איך זה  שישנם אנשים שאותם רעשים כל כך מחרפנים אותם ואילו אחרים יכולים להתרכז מעולה גם באמצע פס יצור רועש במפעל?

הבה נקפוץ שניה לעולם הטכנולוגי, למיקרופונים. תחום המיקרופונים ברובו נחלק ל-2: Cardioid (נקרא גם UniDirectional) שקולט את הצלילים רק מקדימה (ולכן הוא מעולה להקלטת דיבור או שירה) ו-Omnidirectional שקולט את כל הסביבה באופן שווה. יש כמובן עוד סוגים, לא ניכנס אליהם.

כשאנחנו רוצים להתרכז במשהו, אנחנו בעצם רוצים להתרכז במשהו אחד: במחשבה, אולי בקול של אותו אדם בצידו השני של הטלפון, באדם שמולנו, במשהו שאנחנו רוצים להטות אליו תשומת לב. שאר הצלילים והרעשים לא מעניינים אותנו, אבל מה לעשות – אצל רבים שאר הצלילים כשנכנסים לאוזננו גורמים להפרעות, לעצבים, לחוסר תשומת לב ובקיצור ליציאה מאותו איזון של הקשבה/דו שיח, מה שמוביל לעצבים ותסכול.

אז איך ניתן לפתור זאת?

לאנשים שהרעש מפריע להם, הבעיה המרכזית היא חוסר ריכוז, קליטה של כל הרעשים הסובבים אותנו, גם כשאותם צלילים לא רק שלא עוזרים לנו, אלא מעצבנים אותנו. הבעיה המרכזית אצל אותו אדם זה חוסר ריכוז מתמשך, כלומר כשאותו אדם מנסה להתרכז ב-X, כל ציפור שעוברת, כל רכב שעובר, כל מיני דיבורים וצעקות קרובים – שוברים מיד את הריכוז, ומשאירים אותנו עצבניים ומתוסכלים.

בשביל לבנות התעלמות משאר הרעשים, אנחנו צריכים להתמקד במשהו אחד שמעניין אותנו ולהתמקד עליו כמו לייזר. אנחנו צריכים לאמן את המוח שלנו להקשיב רק ל-X ולהתעלם מכל השאר. קל מאוד לכתוב את זה, קשה מאוד לעשות זאת אחרי שנים של קושי בריכוז, ולכן בדרך כלל מומלץ בשלבים הראשונים להשתמש באוזניות אקטיביות. אלו אוזניות הכוללות סוללות וזוג מיקרופונים קטנים עם מחשב קטן בתוך האוזניות. המחשב מקשיב מצד אחז למוסיקה שיוצאת מהאוזניות ומצד שני הוא מקשיב לרעשים שנמצאים בצידם החיצוני של האוזניות, ובכך הוא בעצם מבטל את הרעשים ומשאיר רק את הצליל שיוצא מהאוזניות. ניתן לכוון את עוצמת הביטול ממצד שיכנסו רעשי רקע חזקים (טוב למצב שיוצאים החוצה ושומעים אוטובוס שמתקרב) ועד דממה מוחלטת שחוץ מהמוסיקה ששומעים באוזניות – לא שומעים מאומה. כך אפשר בעצם "לאמן" את המוח איך להתעלם משאר רעשים לא רצויים.

אפשר גם להשתמש באוזניות רגילות, בין באוזניות שיושבות על האוזניים (on ear) או אוזניות שנכנסות לתוך האוזניים (in ear) רגילות. כאן האימון הוא "להחזיק חזק" במקור המוסיקה ולא להתפתות להקשיב לרעשים שבחוץ. כמה שיותר מתרכזים במוסיקה, הרעשים האחרים "יעלמו", המוח לא יתייחס אליהם ואתם תקבלו את הריכוז שלכם.

ככל שמשתמשים בשיטה, המוח שלנו לומד יותר ויותר איך להפריד בין רעשים תפלים ומקור צליל מסויים שאליו אנחנו רוצים להקשיב. זה לא אימון קצר, אבל אפשר לעשות זאת כל יום למספר דקות ולהשיג כבר אחרי תקופה קצרה את מה שאנחנו רוצים. אני יכול לאמר זאת מנסיון: ברגעים אלו יש פה משאית בטון, עובדים צועקים ומשאית זבל שמרוקנת את הזבל מכמה פחים והכל מתחת לבית שלי. זה לא מפריע לי לכתוב את הפוסט הזה בצורה רציפה: אני מתרכז במחשבות על הפוסט, מה לכתוב, מה מגיע קודם ומה מגיע אחר כך ואני מתעלם מהרעשים החיצוניים.

בעיות קשב וריכוז לא נפתרות בכך שמחליפים בית או סביבה. בכל מקום שנהיה, אם יש לנו את הבעיה, אנחנו נקלוט רעשים אחרים. מקומות כמו חוף ים או מדבר יכולים להרגיע, אבל בחוף כמו שאנחנו יודעים – תמיד נמצאים אנשים, מטקות, צעקות, מוסיקה (להקשיב למוסיקה באוזניות? מה פתאום! שכולם ישמעו!) כך שגם מקומות שאנחנו בטוחים שיתנו לנו את אותה תחושת הרגעה – יכולים לאכזב. הפתרון הוא לבנות את ההקשבה באופן פנימי ולא להיתלות בסביבות שקטות פוטנציאליות.

כמובן שגם בתחום כזה ישנם שרלטנים שישמחו להציע לכם שיטות קסם, באתרים כמו CCHR שמתיימרים לטפל "ללא ריטלין" – רק שהם כמובן לא מציינים באתר שהם סיינטולוגים, ושהדבר האחרון שמומלץ לכל אחד – זה להתקרב לסיינטולוגיה. יש כמובן טיפולים בכדורים ואין לי שום דבר נגד טיפול בכדורים, אבל לפני שרצים לכדורים, תנסו את השיטה הזו. היא לא עולה כמעט כלום (אלא אם אתם רוצים לרכוש אוזניות מבטלות רעשים – יש פה רשימה ב-ZAP) ומצריכה אימון יומי קצר. אין, למיטב ידיעתי, Side effect שלילי לאותו אימון כך שאפשר לנסות למסך כמה שבועות ואם זה לא עוזר, לפנות למישהו מקצועי (ושוב, לא ל-CCHR).